אייפן - אתר המעריצים
פורום ChatIt
ישן 04-09-2016, 10:11   #1
Alpha
משתמש VIP
 
הסמל האישי שלAlpha
 
תאריך הצטרפות: Aug 2011
משתמש מספר: 42996
מיקום: בתוך קמיל
הודעות: 4,820
הוזכרתי ב: 0 תגובות
תוייגתי ב: 4 נושאים

במחלקה


במחלקה להפרעות אכילה, אתה מכיר חברים חדשים.
נמחקים הבדלי הגילאים.
קשרים מתחזקים.
במחלקה להפרעות אכילה, אתה זוכה להכיר אנשים, כי אין דרך להימנע מהיכרות כשאתה תקוע אחד בתחת של השני 24\7.
במחלקה להפרעות אכילה אין הבדלים. כולנו חולים.
במחלקה להפרעות אכילה תשב לשיחה, חצי ישן, עם עיניים עייפות וכוס פיפי ביד על כיסא מחוץ לחדר שקילה לצד מאושפזים כמוך, ותחכו. או שתדברו.
וכשהדלת תפתח ומישהו יצא מהחדר, תנסה לקלוט את ההבעה שלו.
במחלקה להפרעות אכילה, אפשר לחזור מיציאת הורים ולראות עמוד של זונדה עם פנים מוסתרות וקול של בכי.
ואתה מתחנן שזה לא זה. מקווה שזה לא מישהו ספציפי למרות שאתה יודע שכן.
בטוח בגלל שהיא צמצמה...
במחלקה להפרעות אכילה, גם יש זמן לבלות בחדר רגיעה.
במחלקה להפרעות אכילה אפשר להיכנס לארוחה אחרי השקילה, עם הרגשה נוראית ואחרי עלייה, לקחת מגש ולערוך את האוכל שלך. ואז להתחיל לבכות.
ולבכות. ולבכות. ואז יקחו אותך מהמטבח לחדר אחר. מרופד. נעול. ושם אפשר להתפרק.
ואז תגלה שלא תצא סופש.
כי מפחדים שתקיא אחרי העליה במשקל.
במחלקה להפרעות אכילה יש הרבה בכי.
רבים על חצי קוטג'.
זה באמת, באמת חצי קוטג'. אתמול אישרו לי את זה. מה הקטע? גירדתי את הכל מהצדדים, זאת לא אשמתי שיצא יותר מחצי קוטג' בארוחת בוקר, אני לא לוקחת חצי חדש בארוחת ערב, אני צריכה קופסה אחת ביום. אני לא אוכלת יותר. אני לא שמה חצי חדש. אם אכלתי יותר מחצי בבוקר אוכל פחות מחצי בערב.
זה לא הוגן!
זה לא הוגן!
חדר רגיעה.
במחלקה להפרעות אכילה מפריע איך אני חותכת את הגמבה.
ואז הארוחה לא מאושרת.
במחלקה להפרעות אכילה אני שומעת בכי.
והוא כואב.
במחלקה להפרעות אכילה צריך לאכול את כל הפרורים.
כן, גם את הגלידה שנזלה על המגש.
מה את מסתכלת?
כן, גם את זה. עם האצבע. זה לא כזה קשה, זה בסך הכל לק.
אבל זה מגעיל.
זה לא מגעיל, את צריכה לאכול נורמלי.
אבל זה לא נורמלי!!
כי את לא נורמלית. את חולה.
אבל רגע, אז יש פה סטירה.
פשוט תלקקי את הגלידה המזדיינת או שיהיה לך עיגול אדום.
אלוהים, אני רוצה כלום חוץ מלישון.
הבטן שלי כואבת.
האוכל עולה.
אני יכולה לטעום את האננס מארוחת לילה בפעם השלישית.
כבר לא טעים.
חמוץ יותר. מיצי. קיבתי.
זה הכל בשביל ההחלמה.
אני צריכה חדר רגיעה.
או טיפות הרגעה.
אני צריכה לרדת.
אני צריכה להיעלם.
אני צריכה להפסיק להתקיים.
אפשר?
למה לא?
לא כתבתי תפריט?
לחזור למטבח?
אבל הראיתי שהכף נקייה!! וזה יותר מכף טחינה, אוף, אני לא שמה עוד!! אתם מאכילים אותי יותר!!
ומחצתי את האורז בכוס אבל יש בו מלא שמן, מה הקטע?
וזה לא הוגן. זה לא הוגן. החלפתי בין החזה עוף הזה לחזה עוף השני ועכשיו יש לי על הצלחת את השמן של שניהם, אני לא אוכלת את השמן של שניהם!! זה לא מלא שמן זה יותר קלוריות ממה שיש לי בתפריט אני לא אוכלת את זה, אני שוטפת את זה או מנגבת את זה, זה לא הוגן.
טוב אז אני לא אקח חזה עוף אבל אני עדיין חייבת לנגב. אני לא אוכלת את השמן של החזה עוף זה לא הקלוריות שלי.
למה אני צריכה לערוך כל כך הרבה קלוריות?
למה את החצי פרוסת לחם הזאת? זאת לחם, זה מספר, זה רעל, זה רע.
אבל הם ממשיכים להשקות אותי.
אפשר כבר את הHappy Pills שלי, בבקשה?
פשוט עבר הרבה זמן מאז שהייתי במחששה.
אני צריכה קצת טיפות הרגעה.
מה זאת אומרת שאני לא יכולה לצאת ליציאת הורים?! זה אצלי ברמה!
אני לא אברח, אני מבטיחה. גם לא אקיא ולא אצרח.
מה זה לא?
אני לא רוצה חדר רגיעה!!!
אני רגועה! לא טיפות ולא נעליים!
תשחררו אותי כבר מכאן, אלוהים, רע לי. בבקשה.
אני לא רוצה. לא רוצה לאכול. די. תפסיק.
אפשר את הפרוסת לחם מסוף החלה? היא הכי קטנה.
אבל בכל זאת את נותנת לי את האמצעית, בשביל מה, בשביל לפטם אותי יותר?
זה פשוט לא הוגן.
אני חייבת לשירותים. למרות שזה אחרי ארוחה. זה לא להקיא, אני מבטיחה...
לספור?
אוף, אבל אני לא מצליחה גם וגם. אני מתחרפנת.
אני רוצה לצמצם.
עליתי וזה לא הוגן.
אני פשוט צריכה שיחת נפש.
אבל אחרי כיבוי אורות.
טוב, הוא יצא לסופש, אפשר להיכנס לחדר שלו ולדבר על אחת המיטות.
אני צריכה לפרוק. רע לי.
אבל זה לא נגמר. זה לא עוזר.
מתי הכל יגמר?
אוף, בבקשה...
מה כבר ביקשתי, להשתחרר?
אני לא חולה.
אני בריאה.
פשוט אל תוסיף לי עוד קלוריה.
__________________
]

I want to hold you close
Skin pressed against me tight
Lie still, and close your eyes boy
So lovely, it feels so right

I want to hold you close
Soft breath, beating heart
As I whisper in your ear
I want to fucking tear you apart


Alpha ?????   הגב עם ציטוט
ישן 04-11-2016, 21:26   #2
Back For You
...Carry on
 
הסמל האישי שלBack For You
 
תאריך הצטרפות: Jan 2013
משתמש מספר: 66373
מיקום: Hogwarts
הודעות: 18,253
הוזכרתי ב: 49 תגובות
תוייגתי ב: 12 נושאים
וואו:<
__________________
Back For You ?????   הגב עם ציטוט
ישן 04-20-2016, 14:11   #3
Unique
מנהל פורומים
 
הסמל האישי שלUnique
 
תאריך הצטרפות: Jan 2011
משתמש מספר: 32861
מיקום: narnia
הודעות: 11,810
הוזכרתי ב: 4 תגובות
תוייגתי ב: 3 נושאים
מדהים.
__________________
Unique ?????   הגב עם ציטוט
ישן 04-21-2016, 13:57   #4
Arnevet
 
הסמל האישי שלArnevet
 
תאריך הצטרפות: Apr 2013
משתמש מספר: 67329
הודעות: 885
הוזכרתי ב: 24 תגובות
תוייגתי ב: 0 נושאים
פשוט ואו. :<
מקסים
__________________

האושר הוא רק במרחק כוכב אחד מכאן :)
Arnevet ?????   הגב עם ציטוט
ישן 04-22-2016, 08:18   #5
Alpha
משתמש VIP
 
הסמל האישי שלAlpha
 
תאריך הצטרפות: Aug 2011
משתמש מספר: 42996
מיקום: בתוך קמיל
הודעות: 4,820
הוזכרתי ב: 0 תגובות
תוייגתי ב: 4 נושאים
תודה>:
__________________
]

I want to hold you close
Skin pressed against me tight
Lie still, and close your eyes boy
So lovely, it feels so right

I want to hold you close
Soft breath, beating heart
As I whisper in your ear
I want to fucking tear you apart


Alpha ?????   הגב עם ציטוט
ישן 07-29-2016, 17:30   #6
Anne Igretinez
Crazy Idea
 
הסמל האישי שלAnne Igretinez
 
תאריך הצטרפות: Apr 2010
משתמש מספר: 10783
מיקום: Wherever
הודעות: 2,541
הוזכרתי ב: 0 תגובות
תוייגתי ב: 0 נושאים
היה לי מומנט..
בפעם הראשונה שנכנסתי לפורום הזה הייתי בת 13..
באהבת נפש למלאכים, כאפה רצינית אבל מאושרת מכל רגע.
למרות שלא הייתי מהפעילים הרציניים, פורום כתיבה יוצרת פתח לי דלת, ובית, וככה הבנתי שאני אוהבת לכתוב.
היום אני בת 19.
היה לי פרץ נוסטלגי פתאום ורצתי לראות מה העניינים כאן.
ומה שכתבת היה הדבר הראשון שקפץ לי.
אני עושה שנת שירות בפנימייה פוסט-אשפוזית, מסיימת ממש עוד 3 שבועות,
וכשאת כותבת אני קוראת, בולעת מילה אחרי מילה,
והפנים של הנערים והנערות שהפכו להיות השילוב המושלם בין הילדים שלי לאחים הקטנים שלי,
עוברים אחד אחד מול העיניים שלי, בחיוך מבויש ומתנצל, ואומרים לי - "מה לעשות... ככה אני."
ועוברים לי מול העיניים כל הביקורים שלי במחלקה הפסיכאטרית האזורית,
וכל ארוחות הערב עם המדהימים שלי, שבהם אני זורקת איזו בדיחה קלה בתקווה לראות עיניים קצת קלילות יותר שיביטו אליי מעל לצלחת הריקה שלה, כדי שאוכל - בלי מילים, כמו שכבר התרגלנו לתקשר - לומר לה - בבקשה, רק צנים אחד עם גבינה.
אני לא ממש מדברת על השנת שירות שלי שם. לא כי החוויה קשה מידי, ובטח לא כי אני סובלת.
כי אני מרגישה שמעבר לדברים שקורים מעל לפני השטח, עליהם אפשר לדבר שעות,
קורות גם כל השיחות בין העיניים, קורים דברים שרק אני והם יודעים שקורים,
בקשות, והתנצלויות, וקללות, וכעסים, וחום, ואהבה, וצחוק, ושובבות, וכל הדברים שלנפש האנושית יש להציע.
ועל זה לא מתפקידי לספר. וזה לא שלי לומר.
ואני מצטערת על החפירה שלא בטוח תיגע לך, ולא בהכרח תביני,
אבל הערת בי את מי שאני מנסה להיות להיות בשבילם יום יום.
והזכרת לי שכל רגע הוא מלחמה. בתוך ומחוץ למחלקה.
(לשם הבהרה אני לא מדברת על הפרעות אכילה בלבד..)

אחרי שהדמעות יתנקו קצת מעיני ואצליח לראות כמו שצריך שוב, אקרא את זה שוב. בטוח.
תודה.
__________________

Josh Hutcherson


נסיכי
Anne Igretinez ?????   הגב עם ציטוט
תגובה חדשה


גולשים בנושא: 1 (0 רשומים ו - 1 אורחים)
 
הגדרות נושא
אפשרויות הצגת נושא

הרשאות
אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
אתה לא יכול לפרסם תגובות
אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך

BB code פועל
קוד [IMG] פועל
קוד HTML כבוי

קפיצה לפורום


כל הזמנים הם GMT +2. השעה כרגע היא 18:11.

Powered by vBulletin® Version 3.8.9
Copyright ©2000 - 2014, Jelsoft Enterprises Ltd